Face it
סיגל יער
נובמבר 2024 , בית האמנים, ראשל"צ
הפקת התערוכה כמענק על זכייה בפרס האמן המצטיין מטעם "העמותה לאמנות החזותית" לשנת 2023
תערוכתה של סיגל יער עוסקת במוֹבִּילִיּוּת ובאפשרות התערבות טכנולוגית-רפואית בתהליכים חיצונים של התבגרות והזדקנות, כחלק אינטגרלי של "האני". בין קונוונציות הגוף "היפה" והצעיר אל מול הגוף הדהוי והמתקמט לאיטו, והיחסים השברירים הנעים בין קבלת מראה הגוף המתבגר והמאבק כנגד, וגבולותיו. בגוף עבודות משעשע ומייסר בו זמנית, האמנית מעמתת את הצופה עם עצמו באמצעות התמודדות במבט ישיר. היא מעמידה כאובייקט בחלל, מראה גדולת ממדים, סמוך אליה תלויים על קולבים, פסלי חימר – המדמים חלקי גוף בצורתם ה"אידאלית". ובמתחם אחר, משחק הרכבה המתממש באמצעות קוביות עץ גדולות שעליהן רשומים בעפרונות צבע, חלקי גוף מתבגר בפוזיציות שאינן מחמיאות. לדוגמא, על פאת אחת הקוביות מופיע רישום של מבט עצמי אל עבר סנטר כפול, ובפאת קובייה אחרת, מופיע רישום פלג גוף תחתון - מותניים במהלך מאבק עיקש להידחסותם למכנס. על קיר אחר מופיע דיוקנה הרישומי של יער כשהיא בתחתון וגופיה בלבד וסביבה פזורים חלקי גוף: ישבן, חזה, שפתיים המייצגים על פי טעמה את אידיאל היופי. החלקים הגזורים בבחינת "הדבק – הסר - החלף", מאזכרים משחק ילדים.
את מכלול גוף העבודות הוויזואלי ובליל המחשבות הכפייתי המתלווה אודות מראה הגוף המשתנה, עוטפת יער בעבודת סאונד טורדני ורפטטיבי בו נשמעים מקטעי קולותיהם של מומחים כירורגים המשיאים עצות אודות הטיפול ל'פתרון הבעיה' ול'ישוב הסכסוך'. קולותיהם מתעצמים ועולים זה על זה כקקופוניה צורמת.
העיסוק בגוף המתבגר וההתקוממות כנגד קמילתו. למול יכולת ההשלמה, זוכים לטיפול אינטנסיבי בתרבות החזותית באינספור התייחסויות ווריאציות לסוגיות שונות. כדוגמא אציין את האמנית הבינלאומית אורלן Orlan)) בעבודת הוידאו מ-1993 "הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני" (יוחנן ט"ו, ט"ז), שם היא מתייחסת לגופה כמיצג רפואי, כשהיא מצולמת ומתועדת במהלך ניתוח פלסטי
יער מבטאת בתערוכה זו מסע אישי, סוציולוגי-תרבותי וכלכלי, בו אין דרך אחת, מוחלטת. גוף עבודותה חובר אל יצירותיהם של אמניות ואמנים העוסקים בפרדוקס הגוף הנשי המתבגר, והמצב האנושי לעניין פגיעתו,
זמניותו, התכלותו.