"שאלות על מקום" - רעות דפנא
דצמבר- ינואר 2020-21
בית האמנים ת"א
רעות דפנא (נ' 1981), תושבת קיבוץ מעוז חיים, נשואה לדור שלישי למייסדי הקיבוץ. עוסקת בתכני המקום באמצעות אדפטציה ציורית לתצלומים מאלבומים משפחתיים וארכיון חברי הקיבוץ (משנות ה-30 עד ימינו), שצולמו על ידי אביטל דפנא ז"ל (סבו של בן זוגה) וצלמים נוספים. אסופת העבודות המוצגת נוצרה בין השנים 2018-20, נובעת מכמיהת האמנית לשייכות ולהכרות עם היסטוריית המקום והקהילה. עבודת שורשים בה היא מעניקה לסצנה המצולמת פרשנות ציורית אישית. ברישומי אבקת פחם על נייר, ובעבודות בהן צבע עז מתווסף למונכרום הנע בציר השחור-לבן. לעיתים הפרשנות דחוסה וגדושה, ולעיתים המצע נותר "שטוח", אילם, כמבקש מהצופה להשלים את שהיה.
ומה היה? היה או לא היה? חזון שהתממש ושברו? מציאות או חלום? שאלות תם מועלות על הבד. תהליך התחקות תוך כדי תנועה, שראשיתו בתא הגרעיני, שאלות קונקרטיות העוסקות בפנים ובשמות בהקשר לתמונות מאלבומי משפחה. והמשכו בשאלות סוציו-אקונומיות לעבר הקהילה הקיבוצית, שיתופיות, ערכים, שוויון, אדמה, עבודת כפיים עברית. העבודות מצביעות על "מעוז חיים" כמראה מקום, מסך קולקטיב קיבוצי שפניו השתנו.
ובאחת העבודות מופיע הסב אביטל, אוחז במצלמתו, יושב על נדנדה -1971, דמותו כמעט שקופה, נעלמה, מתמוססת ונטמעת ברקע ורוד בזוקה. ומנגד -"פיקניק בתמרים" - 1972, והרי אלו חברי הקיבוץ היושבים בצוותא, שותפות קהילתית מובלעת כמארג צפוף אחד.
וברישום אחר מופיע אהוד דפנא ז"ל, הלא הוא: "הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן-אֲבִיטַל, שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל..."[i]. הודי הילד שלימים יהפוך לגיבור לאומי, שנפל בקרב גבורה במלחמת יום כיפורים.
העבודות מחברות בין העבר השוויוני והשיתופי של ראשית ימי הקיבוץ לבין ההווה. תוך התייחסות למוטיבים בוורסיות ציוריות מתקופות שונות. ביניהם סדרות: "טיפוס על עמוד", וכן "משיכת החבל" בהקשר למסורת תחרותית בקיבוץ, (החוטים הכרוכים בחבל מסמלים את הקבוצה). תשובות חלקיות בלבד נענות במהלך המחקר, הקהילה הסגורה על זיכרונותיה מאפשרת לאמנית הצצה מקוטעת לתובנה ולתחושת שייכות למקום.
[i] "הודי חמודי", 1942, מילים: משה דפנא.
שחור לבן הופך לצבעוני: ההיסטוריה של קיבוץ מעוז-חיים מקבלת חיים חדשים - "מעריב" , יעקב בר און
רעות דפנא: עבודות שורשים בציור, פרוטפוליו
תערוכה חדשה: רעות דפנא, עיתון הזמן הירוק