שירה הנוער - דוד מערבי, חברו הנשכח של נחום גוטמן מ'בצלאל'.
 תערוכת גילוי היסטורית במוזיאון גוטמן,2014-2015

 

מערבי מראשוני תלמידי בוריס שץ, ומחלוצי הלחן העברי.

"ואיה תמונותיו של מרובנה הוא מערבי?

"כל האינדיבידיאוליים האלה, שנקראו "בצלאלים", ישבו יום יום על גבי ארגזים והיו מציירים. היו פוגשים אותם בהרים, בעמקים, בסמטאות. איש איש חיפש את עצמו וקשר את עצמו עם הארץ. נוצר ביניהם מכנה משותף של צורות, אור וצבעים. הם היו מהלכים בארץ, בערים במושבות, והיו בלתי מובנים –עד כדי כך שמוסדות "בצלאל", שנשארו קיימים עד ימינו אלה, לא טרחו להשאיר זכר או אוסף קטן של תמונות, שצוירו אז בידי אותם "בצלאלים". היכן תמונותיו של יוסף לוין? ואיה תמונותיו של מרובנה הוא מערבי ז"ל, הוא דון פדרו? ופסליו של בנימין אוראל?״ כך שאל נחום גוטמן בספרו: ״בין חולות וכחול שמיים״.

את התמונות ואת הרישומים המרכיבים את עיזבונו של מַרוֹבְנֶה-הוא-מערבי

(1945-1896) מצאתי בבוידעם של בתו, בהירה טל. אוצרות אמתיים יכולים להתגלות לא רק בעקבות סימונים על מפות עתיקות,לעיתים יד המקרה ויד השעה הן המכוונות. בביקורים בביתה של טל, הוצגו על קירות סלון ביתה הצנוע והמוקפד – דיוקנאות, רישומים בעפרון על נייר, חלקם בתוספת כתמי

אקוורל – רישומים מעודנים מעשי ידי אמן..." (מתוך מאמר האוצרת).

תגובתו של ד"ר גדעון עפרת לתערוכה:

"נורית יקרה, שבתי מביקור בתערוכת "שירה נוער" במוזיאון נחום גוטמן. קסם של תערוכה ! תענוג צרוף של אוצרות יסודית, אחראית, כזו המשלבת אקט תרבותי בלתי שגרתי עם ידע רב ועיצוב מושלם. התערוכה שופעת כל טוב אך לרגע לא מעמיסה על הצופה. הגיבוי שקיבלת מהנהלת המוזיאון (אנא, העבירי ברכתי למוניקה לביא) ניכר בהשקעה הדקדקנית בתכנון החללים ובאופני התלייה. התערוכה הזו שלך ושל המוזיאון היא דוגמא למהלך נכון וחשוב, גם אם הוא, לכאורה, עוסק בזניח. בהתאם, גם הקטלוג הוא מלאכת מחשבת ופרי של אהבה, ואני שמח וגאה להיות שותף לו. המשיכי בדרכך זו לתפארת מדינת ישראל!" 
 

לצפייה בקטלוג התערוכה

לקריאת כתבה "מעריב", אודות עזבונו של מערבי, שהתגלה במפתיע בבוידעם

לקריאת כתבה ב"ג'רוזלם פוסט"

לקריאת כתבה ב"כלכליסט", רעות ברנע

מה לא צייר דוד מערבי (מורובנה) ? מאת גדעון עפרת

שיח גלריה במוזיאון עם מקהלת הילדים נונה השרה משירי דוד מערבי

©  2020 Nurit Tal-Tenne. Designed by Gidi Gilam

דוד מערבי, ללא כותרת

אקוורל על נייר, 1915 בקירוב