מאלפת המפלצות
פרוין שמואלי בוכניק
אגריפס 12. מאי 2023
האמנית פרוין שמואלי בוכניק מעלה ביצירתה הקבלה בינה לבין הגיבורים האגדתיים, בין המיתוס הארכיטיפי הקדום לעולמה הארצי והרוחני. במכוון ובמודע היא מייצרת תמונות ואובייקטים פיסוליים רבי עוצמה הנוגעים באנרגיית החיים. זהו "מסע הגיבורה" המבקשת להתחבר למקור המיטיב, המעניק והאוהב של חיק האם בתהליך שכולו אחדות הניגודים. המסע הוא פנים נפשי, בו האמנית משלבת איכויות חדשות שרכשה, שהן כישורי אגו שהתחשל ופוטנציאלים חיוביים של כוחות הלא מודע.
ביצירתה, הדרמה המיתית וגיבוריה משמשים לה לחקירת זהותה. הגיבורים מסמלים את הכוחות הדמונים הפנימיים, מניפת המפלצות: התשוקות, המתחים, הפחדים, הקנאה, השנאה וצללים אפלים אליהם היא מעוניינת לחבור באמונה כי התוודעות והכרה בהם יובילו ליחסי שיתוף פעולה והתמרה רוחנית ומעשית מיצר ליצירה. האמנית טוענת את התוכן הקונקרטי במשמעות חדשה, ומגייסת את המפלצות לטובת האמנות והעצמתה האישית.
פרוין מפקיעה סצנה מחיי הגיבור אל יריעת השטיח הארוג, בין סיבי הכותנה והצמר היא מטמיעה את ציור דיוקנה בצבע שמן ופורשת מול עינינו רגע מיתולוגי בו היא מתמזגת וממקמת את עצמה בדמותו. השטיח המשמש כמצע (מוצאו מאיראן כשם שמוצאה של האמנית כמהגרת שעלתה לארץ בהיותה ילדה) רווי ערבסקות אוריינטליות, עיטורים המכילים ומשתלבים עם בבאותה. טרנספורמציה עצמית המבטאת תהליך עמוק, חוויה טרנספרסונאלית המערבת "חקירה חידתית של התהליכים החבויים" בה היא מערבת בין המערבי - המזרחי, העכשווי והקדום. המחזה נפרש לנגד עינינו. לנו לא נותר אלא לקרוא אותו, להתעמק בדפוסיו הקבועים, לנתח את השינויים, וכך להגיע להבנת הכוחות העמוקים שעיצבו את גורלו של האדם, והמוסיפים לקבוע את מהלך חיינו הפרטיים והציבוריים."[i]
כך למשל בעבודה: "אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת" - דיוקנה בדמות "מדוזה" המפלצתית מהמיתולוגיה היוונית, מזרת האימה שכל המביט בה הופך לאבן, מייצגת כמו כן את הפיתוי הנשי המסית והמחטיא באמצעות שערה הנחשי הטעון במיניות. ובעבודה אחרת: "בסוד הלווייתן" המתכתבת עם ציורו של פיטר לייסטמן, "יונה והלווייתן" (1621)[ii], בציור הנודע נראה יונה הנביא נפלט מלוע הלוויתן, לאחר שניסה להימלט מגורלו[iii], ואילו בסצנה הנשית העכשווית, האמנית מבקשת להתקרב למפלצת הימית להכיר בחולשותיה האנושיות, להתגבר על המורא וכך לשלוט בגורלה. ביצירתה מתרחשת סובלימציה של הכוחות המפלצתיים והתרמתם האלכימית ליציאה לדרך של שחרור.
האובייקט הפיסולי העשוי פרגמנטים של שטיח, נפרס ופוסל כפאזל שגובש לכדי דמותה של "ההרפיה" - ציפור מהמיתולוגיה המתוארת כמפלצת דורסנית המסמלת את האישה המערערת ומאיימת על האידיאולוגיה הפטריארכלית. לדבריה של פרוין "הרפיה כאישה אוטונומית המסרבת להשתיק את קולה ולא מתנצלת על המרחב שהיא תופסת בעולם. עומדת בניגוד ישיר לאידיאל הנשי - הנרטיב ההרסני האומר לנשים למחוק את עצמן כדי להפוך את עצמן למתואמות לטעם ולמבט הגברי."
פרוין מבקשת שהמסע יהיה קולקטיבי, מטרתה שגם הצופה יעבור חוויה עוצמתית היולית שהעבודות יהדהדו ויעוררו את מעמקי נפשו לעבר מודעות חדשה.
[i] ג'וזף קמפבל, פרק 1 האצלות 1. מפסיכולוגיה למטאפיזיקה, הגיבור בעל אלף הפנים, עמוד 239, הוצאת בבל, 2013
[ii] Jonah and the Whale, 1621, Museum Kunstpalast , Pieter Lastman
[iii] ספר מלכים ב' פרק י"ד, גיבורו, הנביא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי , נצטווה לנבא על אנשי העיר נינווה על חורבנם אם לא יחזרו בתשובה. יונה מנסה לברוח לעיר אחרת כדי להתחמק משליחותו ובמהלך מסעו טובע בים ונבלע בלוע הלוויתן כעונש בשל בריחתו מאלוהים, ולאחר שלושה ימי תפילות בבטן הדג, סלח לו האלוהים ובלבד שיעשה את שדרש ממנו.
קטלוג התערוכה בעברית ואנגלית ומאמרה של רות נצר
יקום תרבות- הזירה המקוונת לתרבות עברית מאמרה של רות נצר
אתר גלריה אגריפס אודות התערוכה